18/09/2020

עד פתח הבית

אם בשנים עברו אוכל הרחוב הוכתר שוב ושוב כמגמה הבולטת בתחום הקולינריה, אין ספק שבחסות הקורונה, שהשאירה את כולנו בבית, השנה הזאת שייכת למשלוחים, ויש לזה גם צדדים חיוביים

בנובמבר 2018 נכנסה אפליקציית המשלוחים וולט לחיינו בישראל. כבר אז היה ברור שמתחוללת כאן מהפכה. זה היה שונה מכל מה שהכרנו, סטנדרט של משלוחים שטרם נראה כמותו בארץ, זמני הגעה קצרים, ממשק ידידותי למשתמש, משלוחים ממקומות שעד אז לא העזנו אפילו לפנטז שישלחו לנו אוכל (מישהו אמר ויטרינה?). אופוריה. אבל סביר להניח שגם המנכ"ל של וולט בישראל לא דמיין בחלומות הכי פרועים שלו את מרץ 2020, את וירוס הקורונה המסתורי שיגיע לכאן, יתקע אותנו בבתים שבועות ארוכים, ויהפוך את שליחי וולט למלאכים בכחול, היחידים כמעט שמספקים לנו קשר עם החיים שם בחוץ, שומרים על הגחלת במערכת היחסים היחידה שנותרה לנו עם המסעדות, במשך יותר מחודשיים.

מבחינתנו אם צריך לבחור תמונה אחת כתמונת הקורונה תהיה זאת בוודאות התמונה של עשרות שליחי וולט עומדים מחוץ לקפה נואר, אחד מסמלי התל אביביות המובהקים, מחכים להוציא משלוח של שניצל ופירה, לעשרות אנשים שרעבים לשניצל, אבל גם לקצת שפיות בתוך חוסר הוודאות.

כמובן שלא הכל ורוד, לא לכל המסעדות קל עם וולט, בטח בתקופה כזאת, כשהיא בין המרוויחות היחידות מכל הסיפור הזה של הקורונה. 30 האחוזים שגובה וולט עבור שירות המשלוחים ממסעדות, אשר במשך תקופה די ארוכה היה מקור ההכנסה היחיד שלהן, לא היה פשוט עבורן. וגם בלי קשר לוולט, מסעדות רבות שהקימו מערך משלוחים זריז במהלך המשבר, סיפרו לנו לא פעם, כי רווח ממשי אין מהסיפור הזה, זה בעיקר רצון להישאר במשחק.

כך קרה שכמעט כולם הבינו, גם אחרי שהמסעדות נפתחו, שכדי להישאר רלוונטים הם חייבים לתת מענה גם במשלוחים. אפשר לומר שתחום הקולינריה עבר בחודשיים האחרונים מהפכה זריזה לכיוון תחום האופנה, בו אם אתה לא מספק אתר משלוחים, אתה קצת פחות רלוונטי. זה לא אומר חלילה שאנשים יפסיקו ללכת למסעדות, אבל האופציה הזאת שם והיא חשובה.

קפה טאיזו (צילום: אחיעד דנציגר)

אבי אפרתי, מבקר המסעדות שלנו, למד לאכול פטה כבד והמבורגר ביין אדום שמגיעים בקופסת פלסטיק. יובל בן נריה, השף של טאיזו המהודרת, זיהה את הצורך ופתח את קפה טאיזו הקז'ואלית, ואפילו שרון כהן, השף של מסעדת שילה, הסכים לראשונה מזה 15 שנות קיום לשנע את האוכל היוקרתי שלו במשלוחים.

גם השפים שמצאו את עצמם פתאום בלי מסעדות, כמו מאיר אדוני ויוסי שטרית הפציעו עם פופ אפים של משלוחים, וכך גם שאול בן אדרת ורן שמואלי. אם בשנים קודמות הכתרנו את אוכל הרחוב כמלך החדש של הקולינריה בישראל, נראה שהשנה הקרובה היא שנת המשלוחים. אם אתה לא שם, אתה לא קיים. האסימון של השפים נפל, לא מספיק להקים דוכן אוכל מהיר, כדי להמשיך להיות רלוונטים בתקופה המבולבלת הזאת, המענה צריך להינתן גם בגזרת המשלוחים.

אם אי אפשר לצאת לבראנץ', הבראנץ' יגיע אליכם (צילום: יעל לאור)

הצד היותר רומנטי בסיפור הזה, מגיע דווקא בצורת תת ז'אנר שהולידה תקופת הקורונה, וגם הוא מגיע כמובן עד פתח הדלת שלכם. כי לצאת מהבית זה הרי כל-כך 2019. המון עסקים קטנים, ביתיים ברובם, נולדו בתקופה הזאת. רובם כאלו שמתמחים בז'אנר מצומצם אחד בלבד, זה יכול להיות גם נישתי כמו ראמן, לחמניות באן, קינוח מוצ'י יפני, חמוצים או דונאטס. בחודשיים האחרונים נתנו כאן במה לעשרות עסקים חדשים כאלה. מעיתונאי האוכל הוותיק שעושה חומוס בבית, דרך ששון ויונה מוריס, מסעדנים לשעבר (טופולינו, לוקה ולינו), שנשברו כבר מזמן מתלאות התחום, הפכו למנקי בתים, ודווקא הקורונה גרמה להם לחזור לאהבה הישנה, הפעם קצת אחרת, מהבית, בקצב שלהם, בכמויות שלהם.

דווקא הקורונה, גרמה ללא מעט אנשים לחשב מסלול מחדש, לוותר על עלויות של מקום של ממש, על כל המשתמע מכך, לחשוב בקטן, להתחיל בצנוע, באינטימי, גם זאת דרך להגשים חלומות. המציאות השתנתה וכולם צריכים ללמוד להמציא את עצמם מחדש, בהתאם למצב הקיים. האינטסגרם המושמץ פעמים רבות, דווקא פותח את הדלת לעסקים קטנים רבים, מארזים של קופסאות, של בראנצ'ים ומאפים, או אפילו פירות וירקות, הכל ארוז לאנבוקסינג המושלם.

השילוב של הקיץ, הרצון לבלות, אי היכולת לטוס כמו שצריך, ואובדן האמונה בכל הסיפור הזה של הקורונה מילא בתקופה האחרונה את המסעדות מחדש, וזה מחזה שכיף לראות. אבל הנה מגיע עוד סגר,ובמצב הנוכחי, מיזמי המשלוחים, בין אם של המסעדות הגדולות או העסקים הביתיים, היצרנים הקטנים, אופים וטבחים לשעבר, כולם מבינים שכמו בתחומים רבים אחרים, העתיד נמצא במשלוחים, לפחות בשנה הקרובה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully