18/09/2020

השינוי יגיע, אבל לא בטוח שתרגישו בו

בשנה הקרובה וגם בזו שאחריה נמשיך להיאבק במציאות שהכתיב נגיף הקורונה, וככל שהחיסון יימצא מהר יותר, כך נחזור להרגלי הצריכה הישנים. ועדיין, בטווח הארוך צפוי להתחולל שינוי גדול, אבל עליכם הוא לא ישפיע. לפחות לא בשלב הראשון

בואו נתחיל בשאלה פשוטה: בכמה חתונות הייתם השנה?

לחלקכם אולי יש חברים שכדי לחסוך בעלויות קיימו את הטקס בעונה המתה, אבל עבור רובכם התשובה ברורה: אולי חתונה אחת, ייתכן שאפילו אפס. אפס חתונות. אתם, שהייתם רגילים לקבל את ההזמנות המעיקות האלה ולעתים קרובות הלכתם רק כדי לרצות את הדודה מרים בלי ממש להכיר את הזוג המאושר ולשלם סכומים שהצטברו מדי קיץ לארבע ספרות, שמרתם הפעם את הכסף בארנק. לפחות באספקט הזה חסכתם קצת בשנה הארורה הזאת.

חתונות הן דוגמה בולטת, משום שהן הסימבול המשמעותי ביותר לעידן הקורונה: מאירוע יוקרתי הן הפכו לסמל הגדול ביותר להפצת הנגיף. לקראת סוף 2021, תחילת שנת תשפ"ב בשבילכם, יימצא, לפי ההערכות, חיסון לקורונה שאולי יחזיר לשגרה את העולם בכלל ואת החתונות בפרט, אבל לפחות בהתחלה שום דבר לא יהיה כשהיה, ולא רק בתחום הזה.

רגע לפני שאנחנו נכנסים לתשפ"א הגיע הזמן לשאול: האם השינוי שעברנו כאינדיבידואלים וכחברה עומד להיטמע, או שבסיומה הכול יהיה כפי שהכרנו בעבר?

האם נצניע לכת באירועים שאנחנו מארגנים, או שנחזור לשפוך כסף כשהכול ייגמר?

לפני הכול, עולה השאלה האם אנחנו קרובים בכלל לחזרה לשגרה. ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, פורש את תמונת המציאות והיא לא ממש מלבבת: "מלבד 'החיסון הרוסי', שקיבל אישור רגולטורי ברוסיה בלבד בחודש שעבר, יש כרגע שישה חיסונים אחרים שמפותחים בעולם ומצויים בשלב השלישי והאחרון של הניסויים, ועוד שלושה העשויים להיכנס לשלב הסופי הזה בחודש הבא", הוא פותח, "המומחים מאמינים שניתן יהיה להגיע לחיסון המוכן לשיווק המוני עד לרבע הראשון של 2021. מדובר במהלך מהיר מאוד יחסית למוכר מפיתוח של חיסונים אחרים בעבר.

"מבחינת ההשפעות הכלכליות של החיסון, ישנם שלושה היבטים מרכזיים. הראשון נוגע למידת יעילות החיסון. אף חיסון אינו יעיל לחלוטין, וכיום הרף לחיסון ל- COVID-19 הורד ל-50% בלבד, כתוצאה מהרצון להגיע לחיסון כלשהו בפרק זמן קצר. בהקשר זה חייבים להתייחס גם לאורך החיים של החיסון, בטיחותו ונכונות האנשים להשתמש בו, מה שיכול להשפיע על מידת יעילותו הכוללת".

אלה לא הקשיים היחידים, ובפמן לא רואה פיתרון מלא באופק. "קיימת עדיין אי-ודאות משמעותית בכל נושא החיסונים", הוא אומר, "וכנראה שאין 'נוסחת פלא' שתעלים בקרוב את הווירוס מהעולם. צריך יהיה ללמוד לחיות איתו, כפי שקורה עם וירוסים ומחלות אחרות. אתגר מרכזי, לפחות בהתחלה, יהיה לזהות ולנהל את החיסון לאלה הנזקקים ביותר. לא מן הנמנע שחלוקת הכמות הראשונית המוגבלת של חיסונים לא תתבסס על אמות מידה בריאותיות והומאניות, אלא תושפע מן היכולת של מדינות וגופים שונים 'להרבות במחיר'".


האם "לחיות עם הווירוס" פירושו גם לשנות את ההרגלים שלנו מקצה לקצה? לדעת ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ככל שתימצא תרופה מהר יותר, כך נשוב להרגלים הישנים מוקדם יותר. "במונחי האנושות, הקורונה היא אירוע קצר מועד, שבוודאי לא משנה תהליכים אבולוציוניים ארוכי שנים", הוא מציין, "אנו כבני אדם מתוכנתים להיות חברתיים, ואת אלו בינינו שהם פחות כאלה אנו נוטים להגדיר כחריגים. ברגע שהצרכים הבסיסיים שלנו יובטחו, נשאף לחזור לצרוך מופעי תרבות, לנסוע לחו"ל וכדומה. כדי שזה יקרה אנו עדיין צריכים ביטחון כלכלי. בהיבט הזה, הדברים לא יחזרו כה מהר לשגרה. הקורונה יצרה 'צלקת' שיהיה קשה למחוק".

"המשברים הגדולים בעולם הביאו לשינויים עצומים", אומר גיא פישר, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח, "לא בכדי חלק גדול מהשינויים ומהחידושים הטכנולוגיים בעולמנו הגיע בעקבות פיתוחים צבאיים - התעופה במלחמת העולם השנייה, המזעור של רכיבים דיגיטליים שהגיע בעקבות המרוץ לחלל. העבר מוכיח שכעומק המשבר ובהתאם לחומרתו, כך יהיה גודל השינוי - בחשיבה, בדרך ההתנהגות ובפחד העתידי שלנו מחזרה על ההיסטוריה. התרגלנו לקצב חיים מאוד מהיר. לכן, אף על פי שאנחנו אולי מרגישים שמגפת הקורונה נמשכת כבר נצח, ביחס למשברים קודמים פרק הזמן שאנחנו נמצאים בתוך משבר קצר משמעותית.

"עם זאת, עוצמת הפגיעה הביאה לא מעט אנשים ועסקים לבחון מחדש את צורת ההתנהלות שלהם - מבנה הוצאות, הכנסות, הצורה שבה הם עושים עסקים. המגפה האיצה תהליכים שלוקחים שנים ואפילו עשורים על ידי כך שאילצה אנשים להתעמת עם הקושי ולהיפתח לשינויים. אוכלוסיות בוגרות וקהלים שנרתעים מטכנולוגיה, נאלצים לבצע את המעבר שלעיתים הוא מאוד לא אינטואיטיבי מהעולם הישן אל העולם החדש".

"היכולת שלנו לנבא את העתיד על סמך ההווה בעייתית", טוען ד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, "אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה. יחד עם זאת, כסוציולוג אני יכול לנסות לבחון את המציאות העתידית על סמך המציאות כיום. אם יש משהו שברור שיקרה, הוא שעולם העבודה ועולם החינוך יאמץ חלקים ממנו לתוכו. אני מעריך שלפחות יום אחד של עבודה יתקיים מהבית, דרך זום או כל פלטפורמה אחרת. הפריון יעלה, דרך הבית אנחנו עובדים יעילים יותר, ויהיה פחות זיהום אוויר מתחבורה. עולם החינוך יאמץ את החלקים הטובים בעולם המקוון כמו פגישות אישיות, עבודה בקבוצות קטנות וחומרים מוקלטים שאפשר לעשות בהם שימוש כל הזמן".

יעיל יותר, חסכוני יותר. עבודה מהבית

זוהרית יוגב, ראש האגף לניהול סיכונים ומרכזי אשראי בבנק לאומי, סבורה שגם באספקט הפיננסי השינוי לא יהיה גדול מדי: "אני מאמינה שככל שיעבור הזמן, מהרגע שיימצאו תשובות רפואיות שיאפשרו חזרה לשגרה, חלק ניכר מהאנשים יחזרו לדפוסים הישנים שלהם, וייתכן שאף יקצינו אותם. מי שפחות חסך וניהל אורח חיים נהנתני יותר, יחזור לנהוג כך וייתכן שאף בצורה מוגברת, על מנת לפצות על התקופה שבה נאלצנו לצורך פחות, בזבזנו פחות, טיילנו ונסענו פחות, בילינו פחות במסעדות. לעומת זאת, החסכנים, המחושבים, המתוכננים - יזכרו את התקופה הזו ויקפידו עוד יותר בעתיד. יחד עם זאת, אני מאמינה שחלק מהאנשים כן ישנו הרגלים - בעיקר מי שנקלעו לאבטלה או שהעסק שלהם ספג מכה קשה. התקופה הקשה הזו תיצרב חזק בזיכרון שלהם וייתכן שיוביל אותם לחסוך יותר בעתיד - לא בשביל התשואה, אלא כדי לאפשר להם להתקיים גם אם אין הכנסה במשך כמה חודשים".

גיגי מעט יותר אופטימי: "כמה שנים אחרי חיסון הקורונה נהיה צנועים יותר מהקפיטליזם האגרסיבי שחיינו בו בשלושת העשורים האחרונים. יהיו פחות שופוני וגרנדיוזיות בחתונות ואירועים אחרים. תהיה התכנסות לתוך המשפחתיות ולתוך המרחבים הביתיים, יהיה גם בייבי בום של דור הקורונה".

המצב הכלכלי יהיה מעט אבסורדי - נרוויח פחות ונשלם יותר. יוגב מנמקת: "ייתכן שנראה מגמה של נטילת יותר הלוואות. זאת, מאחר שלהערכתי יהיו לא מעט אנשים שיחזרו לעבוד ברמות שכר נמוכות מכפי שהשתכרו עד היום, ומצד שני, עלות חלק מהמוצרים עשויה להתייקר בגלל הרגולציה והמגבלות הבריאותיות. השילוב של שכר נמוך יותר והוצאות גבוהות יותר, יחד עם המשך סביבת הריבית הנמוכה, יגרום להערכתי לעלייה בתחום".

מצד אחד, רמות השכר יהיו נמוכות. מצד שני, המוצרים יתייקרו. זוהרית יוגב

מהי השורה התחתונה? האם יגיע שינוי, ואם זה יקרה, האם הוא יחול בקרוב?

"את הסיפור על הפתיתים כולם מכירים", נזכר פישר, "בשנת 1949 החלה בישראל תקופת הצנע. בין שלל ההגבלות (שנמשכו עשור שלם), הוטלה הגבלה על רכישת מזון. במהלך התקופה נוצר מחסור חמור באורז והעולים החדשים, שלא התחברו לפסטה, הפכו את המחסור הזה לבעיה - לא סתם בעיה, אלא משבר של ממש. במקום להילחם במשבר, דוד בן גוריון פנה לאחד ממייסדי חברת אוסם וביקש לייצר תחליף מבוסס חיטה לאורז וכך הומצאו הפתיתים (שנקראים לעיתים גם 'אורז בן גוריון'). מבעיה שהפכה למשבר של ממש, קיבלנו מוצר ששינה את תרבות הצריכה בישראל ומלווה אותנו עד היום.

"מהמשבר הזה ייווצרו השינויים בטכנולוגיות ובהרגלי הצריכה בארץ ובעולם שיעצבו את העשור השלישי של המאה העשרים ואחת. הבעיה היא שאנחנו לא נזהה את השינוי בזמן אמת. ב-1987, בשיאו של יום שני השחור והמפולת בשווקים הפיננסים, מעט מאוד משקיעים שמעו על חברה קטנה שעתידה לשנות את העולם - חברת מיקרוסופט שעוד הייתה סטארט-אפ קטן. מאוחר יותר היא הדיחה את IBM מכס מעצמת המחשוב וייצרה קפיצות דרך ושינויים טכנולוגיים עצומים בעולם. מה השינוי שמסתתר בתוך משבר הקורונה? הרוב מתרכזים במובן מאליו - טסלה, זהב, עידן הטכנולוגיה. אבל כמו במקרה של הפתיתים, או של מיקרוסופט, מאוד יכול להיות שאת השינוי המשמעותי ביותר בחיים שלנו אנחנו פשוט עדיין לא רואים".

מי האמין בסוף שנות ה-80 שדווקא הוא יהיה זה שישנה את העולם? ביל גייטס (צילום: Ed Kashy, Gettyimages)

ולסיום, בואו ננטרל את האלמנט הכלכלי: מה יהיה איתנו כבני אדם? יכול להיות שבכל זאת התקופה הזאת תעשה לנו משהו? "כנראה שניגע קצת פחות במכרים ובקרובים, וזה כולל חיבוקים ונישוקים", סבורה יהודית אוליבר, מנחת הורים ממכון אדלר, "זה יבוא לידי ביטוי בכך שנפקוד במינון נמוך יותר מקומות הומי אדם: מופעים גדולים, מסיבות ופסטיבלים. נתנהל בהקשר הזה באופן מחושב ומתוכנן יותר בנוגע לנוכחות שלנו במקומות המאוכלסים באנשים רבים.

"אני מניחה שהקורונה תותיר חותם במובן זה שאנשים ינהגו באופן מעט יותר חשדני בנוגע לסביבה בה מצויים. תחלוף בראשנו המחשבה: האם האנשים שמולנו שומרים על ההיגיינה שלהם, האם ללחוץ את היד המושטת לעברי? עלולים להיות גם מצבים של חוסר הבנה, של פגיעות ושל אי נוחות לאור אותה זהירות וריחוק פיזי. העובדה שמקומות עבודה יפעלו באופן היברידי - עבודה מהבית ומהמשרד לסירוגין, שלימודים יתקיימו באופן פיזי ומקוון או בקפסולות תשפיע על איכות מערכות היחסים שיתפתחו בין קולגות במקום העבודה. יהיו פחות מפגשים פיזיים, פחות שיחות במסדרון, וכל אלה ישפיעו על מידת התפתחותם של קשרים חברתיים חדשים, עומקם של הקשרים ותכיפותם. פערי המעמדות בין אנשים יגדלו, מאחר שפחות נבוא במגע או נעמוד בקשר עם מי שלא פועל וחי בסביבות הדומות לאלו שלנו".

  • ראש השנה
  • קורונה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully